חשיבות אומגה 3 מסוג DHA אצל ילדים

מאמר מאת: ד"ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית, הקריה הרפואית רמב"ם.

 אנחנו כהורים בישראל, משתדלים לתת לילדינו את התזונה הטובה ביותר על פי ראות עינינו והבנתנו. אנו מכניסים לתפריט שלל פירות, ירקות בצבעים שונים, חלבון שחשוב לבניית הגוף, ומשתדלים להימנע מסוכר בכמות גדולה, מזונות עתירי כולסטרול  ומזונות מעובדים עמוסי חומרים משמרים. אנו, שואפים לגדל את הילדים שלנו בריאים ובמלוא הפוטנציאל של הגוף הפיזי והמנטאלי, כדי שיחוו איכות חיים אמיתית, ככל האפשר. 

הורים רבים שואלים אותי, האם מומלץ להעשיר את תזונת הילדים בתוספי תזונה? ככלל, אצל ילדים בריאים עם אכילה מגוונת וטובה, אין לרוב צורך בתוספים. אבל בהחלט יש מקום לשקול ולהמליץ על תוספים כאשר התפריט אינו מאוזן, וכתוצאה נוצר מצב שיש רכיב תזונתי שקשה לספק בתזונה.

אחד התחומים בתזונה של ילדים ומבוגרים כאחת, שאנו עדים לחוסר איזון וצורך בנטילת תוספים, הוא מקורות השומן בתפריט. איך זה יתכן? כי התרגלנו לראות בשומן גורם שלילי ואנו מקצצים בצריכתו מבלי להבין שיש סוגי שומן טובים וחשובים מאוד לבריאותינו ובריאות ילדינו.

הייתי רוצה להעמיק במאמר זה את העיסוק בשאלה על חיוניות וטיב השומן בתפריט, לגלות אילו שומנים טובים לילדינו, וחיוניים לבריאות, , ומאילו שומנים עדיף להימנע והאם ומתי יש צורך  בלקיחת חומצות שומן כתוסף תזונה לתפריט 
 
בשנים האחרונות הורגלנו לראות בשומן רכיב תזונתי בלתי רצוי בשל הקישור שלו למחלות לב, רמות כולסטרול גבוהות בדם והשמנה. אולם, ככל שמתקדם המחקר בתחום, ברור כי סוג השומן והרכבו בתפריט (ובמיוחד יחסים בין סוגי השומן השונים) בעל השלכות מרחיקות לכת על הבריאות. לכן חשוב מאוד להבין מהם סוגי השומן השונים ולדעת מה מומלץ והכרחי לצרוך כדי לשמור על בריאות טובה.

מספר עובדות בסיס שכדאי לדעת על שומן:

  1. שומן הינו רכיב חיוני לבריאות, ולא סתם נכלל כאחד מאבות המזון. קיימים ארבעה ויטמינים מסיסים בשומן שחיוניים לחיים. פחות ידוע שבדומה לויטמינים שאין בלעדיהם חיים, קיימות חומצות שומן חיוניות שגם בהעדרן לא יתכנו חיים לאורך זמן, לכן הן מכונות חיוניות.
  2. כדי ליהנות מהמרכיבים מקדמי הבריאות בשומן מבלי להינזק מהפחות בריאים, חשוב לצרוך את השומנים הנכונים ועוד יותר חשוב שיהיה ביניהם יחס נכון. כאשר היחס אינו נכון – הגוף לא יכול להפיק מהשומן את התוצרים החשובים לבריאותו.
  3. כיום צריכת השומן בתפריט אצל רובנו מאוד לא מאוזנת, ולכן יש צורך בשינוי בהרגלי הצריכה ואף בנטילת תוספים לשיפור האיזון.
  4. שיבוש ביחסים של חומצות השומן עלול להשפיע לרעה על מערכת החיסון (דלקתיות יתר), מערכת קרישת הדם (נטיה לקרישיות) ואפילו על איזון רמות הסוכר בדם (יותר סוכרת).

 בעבר יחס אומגה 3:6 לתפריט היה טוב, אך כיום התזונה המערבית הנפוצה עשירה מאוד בחומצות שומן מסוג אומגה 6 ודלה בחומצות שומן מסוג אומגה 9, ובעיקר דלה בחומצות שומן מסוג אומגה 3.

אז איך מאזנים את צריכת השומנים? מה מומלץ להפחית ומה להוסיף?

מומלץ להפחית צריכת שומן רווי מהחי, אשר עתיר בכולסטרול. מצוי בעיקר בבשר ומוצרי חלב עם אחוז שומן גבוה. בהתאמה תעשיית המזון מספקת לנו כיום מוצרים רבים עם אחוז שומן נמוך מהחי.

מומלץ להפחית חומצות שומן מסוג טראנס, שבעבר היה נפוץ במזון עקב הקשיית שומן צמחי למרגרינה. כיום בגלל שברור הנזק הבריאותי ניתן למצוא מגוון מרגרינות ומוצרים ללא שומן טראנס.

מומלץ להפחית שומנים ממקור אומגה 6 מהצומח היות ולפי המחקר צריכתם בתפריט כיום  גבוהה מידי לרוב. לצריכה הגבוהה יש שני חסרונות – הראשון, הם יכולים לקדם טרשת עורקים למרות שאין בהם כלל כולסטרול, בגלל נטייתם להתחמצן. והשני הכמות הגבוהה שלהם מפרה את המאזן מול שמני אומגה 3 ומונעת מהגוף לייצר ולנצל תוצרים חשובים לבריאות של חומצות השומן מסוג אומגה 3. בהתאמה יש לצרוך בכמות מדודה שמנים מסוג חריע, תירס, חמניות, סויה ודומיהם.

ומה כדאי להוסיף?

שמן זית – שומן עשיר באומגה 9 אשר תרומתו לבריאות רבה (הדיאטה הים תיכונית).
מלבד שמן זית ניתן למצוא אומגה 9 באגוזי לוז, שקדים, אבוקדו, קנולה.

שמנים מסוג אומגה 3 – משפחה של חומצות שומן שמצויים בימינו בכמות מאוד מועטה שתפריט, וחשיבותם רבה כפי שיפורט בהמשך. הם נחוצים לבניה טובה של המוח בתינוקות וילדים, לרישתית העין, למבנה טוב של קרומי התאים בגוף (מה שיכול להשפיע על תפקודם התקין), לאיזון קרישת הדם ומניעת קרישיות יתר המקושרת למגוון מחלות, לאיזון פעילות מערכת החיסון ועוד.
למשפחת האומגה 3 יש סוגי חומצות שומן שונות, אבל בשל חוסר האיזון בתפריט היעילות של המקורות השונים בגוף לא זהה. למשל חומצות שומן אומגה 3 מהצומח (פשתן למשל) בשילוב בתפריט לא מאוזן עם עודפי אומגה 6 (כפי שרובנו אוכלים) לא נצליח לייצר מהם את התוצרים החיוניים לבריאות המוח, הרישתית, מערכת החיסון ועוד. לכן מומלץ לקבל בתפריט כבר את התוצרים הסופיים הנחוצים לתהליכים הללו, כאשר מדובר בעיקר על חומצת השומן  DHA המצויה בדגי ים כגון סלמון, מקרל ובאצות למשל. יש לקחת בחשבון כי התזונה הישראלית דלה בדגים. יתרה מכך, הדגים שניתן להשיג הם ברובם ממכלאות ומכילים פחות אומגה 3 מדגי ים צפוני ועל כן מומלץ לצרוך אומגה 3 מסוג DHA כתוסף תזונה כשאין מקורות טובים במזון.

 אומגה 3 מסוג DHA ובתינוקות וילדים – השפעות בריאותיות

אחד התחומים המרכזיים שיש בהם חשיבות רבה לחומצת השומן DHA מסוג אומגה 3 היא במבנה והתפתחות המוח.

כולנו מכירים את ההמלצות לגבי נטילת חומצה פולית בהיריון. המלצה זו התמסדה לאחר שהובהר מעבר לכל ספק כי חסרה בהיריון עלול לגרום למומים מולדים קשים במערכת העצבים. התברר כי מתן כמות קבועה של חומצה פולית לנשים במהלך ההיריון, מנע את החסר ואת מרבית המומים. להערכתי, בדומה לכך, לא ירחק היום שתהיינה המלצות דומות לגבי DHA.
כבר כיום ברורים דברים רבים בהקשר ל-DHA והתפתחות המוח בילודים:

  1. הוכח כי בשלבי ההיריון הסופיים השליה מעבירה DHA לעובר. זאת משום שיש לו תפקיד חשוב מאוד בבניית המוח אשר עשיר מאוד בשומן, ומתוכו 60% מהווה חומצת השומן DHA.
  2. גם לרשתית העין נחוצה DHA להתפתחות תקינה, והוכח כבר שאצל פגים שקיבלו תוסף קיימת ראיה חדה וטובה יותר.

שני מחקרים רחבי היקף באוסטרליה חקרו מתן DHA בהיריון ולאחר הלידה. התוצאות הראו שככל שהרמה בדם של DHA הייתה פחות טובה, היו יותר בעיות של עיכוב התפתחותי. ממצא מרשים נוסף היה שאצל תינוקות שקיבלו DHA בכמות טובה נצפתה ירידה של 50% בכמות הילדים עם מגבלות קשות וחמורות להמשך החיים. מסקנת החוקרים הייתה שמתן DHA מונע נזקים בעלי השלכה ארוכת טווח.
ממצא נוסף היה הפחתה דרסטית ברמת האלרגיות בילדים שקיבלו את ה-DHA – ביטוי מופחת של אקזמות ואלרגיות למזון. עוד ממצא מעניין נראה אצל נשים בהיריון שהיו קבוצת סיכון ללידת פגים, ולאחר שקיבלו DHA, הייתה הפחתה משמעותית של לידות מוקדמות.

מחקרים מראים שהשפעתה המיטיבה של חומצת השומן החיונית DHA, יכולה להימשך לכל אורך החיים ולהמשיך ולשפר את הבריאות גם  לאחר ההיריון והינקות בהם יש גדילת מוח מואצת.

השפעת DHA על למידה והפרעות קשב וריכוז

עדויות הולכות ומצטברות ממחקרים תומכות במתן DHA במטרה לשפר יכולות למידה ושפה ולהפחית הפרעות קשב וריכוז. במחקר שנערך בקרב תינוקות בארה"ב, שקיבלו רמות שונות של חומצות שומן בתזונה מלידה ועד גיל שנה, נמצא שיפור משמעותי קל  במבחן אינטיליגנציה MDI – mental development index אצל מקבלי התוסף, לעומת אלו שלא קיבלו אותו כלל.

מחקר מדעי נוסף שפורסם ב-PUB MED, 2010 בקרב ילדים בריאים בגילאי 8-10, הראה שהרכב ה-DHA  במוח גדל באופן משמעותי אצל מקבלי חומצות השומן.  כמו כן נראה שיפור משמעותי בפעילות המוח בבדיקת MRI במהלך פעילות מוחית הדורשת ריכוז לאורך זמן. מסקנת המחקר היא כיDHA  משפיע על תפקוד פעילות קליפת המוח במהלך פעילות
הדורשת תשומת לב לאורך זמן, בקרב ילדים בריאים, גם כאשר התוסף ניתן מאוחר יותר בגיל ילדות.

אך תרומתה של חומצת השומן DHA איננה רק כתוסף מונע, אלא מחקרים נוספים מעידים על מעורבות DHA כאשר קיימת כבר בעיה מאובחנת.
צריכה מוגברת של חומצות השומן, ובאופן ספציפי DHA, התבררה כבעלת יכולת בשיפור ההתנהגות הקוגניטיבית של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז וילדים הסובלים מהיפראקטיביות ודיסלקציה גם לאחר זמן קצר. שני מחקרים מקיפים אשר בדקו את הרכב חומצות השומן בילדים הסובלים מ- ADHD מצאו כי מתן תוסף של DHA במשך ארבעה חודשים בלבד הביא לעליה ביכולת הקריאה והאיות שלהם. כמו-כן, אף השתפרו התנהגויות שונות המאפיינות  ADHD כגון: היפראקטיביות וחוסר מנוחה.

מחקרים אלה קיבלו תמיכה מעניינת ממחקר שנערך על אסירים והראה ירידה באלימות בקרב הקבוצה שקיבלה העשרה בחומצות שומן אומגה 3.

לסיכום, המחקרים מוכיחים כי מתן אומגה 3 במיוחד מסוג DHA תרם ל:

  • ·         ראייה חדה וטובה יותר.
  • ·         התפתחות תקינה של המוח, מילדות ועד בגרות.
  • ·         הופעה פחותה של אקזמות ואלרגיות למזון.
  • ·         הפחתה משמעותית של לידות מוקדמות.
  • ·         שיפור יכולות למידה ושפה.
  • ·         הפחתה בתופעות הפרעות קשב וריכוז ADHD.
  • ·         מיצוי פוטנציאל אינטליגנציה גבוה יותר.

 

נסכם ונאמר כי לאיזון חומצות השומן בתפריט השלכות נרחבות על הבריאות. אין ספק בנחיצותה במהלך ההיריון והינקות להשפעה חיובית על התפתחות המוח ורשתית העין. בנוסף שיפור רמות DHA בדם אצל ילדים יכולה לשפר למידה, למנוע הפרעות קשב וריכוז ואף לשפר התנהגות.  גם במהלך החיים הבוגרים לאיזון חומצות השומן השפעה מיטיבה על הבריאות הכללית וככל הנראה גם על היכולת המנטאלית.